הדפסה בתלת-מימד – היבטי קנין רוחני

בתוך עשור, מדפסות בתלת מימד צפויות להיות נגישות במשקי בית ובתי עסק רבים. בדומה לטכנולוגיות פורצות דרך רבות, הדפסה בתלת-מימד טומנת בחובה מספר שאלות משפטיות ואתגרים, בפרט בנוגע להדפסת מוצרים המוגנים בזכויות קניין רוחני.

המדפסות בתלת מימד משמשות בתחומים מגוונים: ישנן מדפסות לייצור אובייקטים ממתכות, למשל, כלי נשק, אופניים ותכשיטים, מדפסות המדפיסות אובייקטים מפלסטיק, כמו למשל, מיכלי מזון, נעליים ועציצים, מדפסות לייצור מזון אליהן הוזנו חומרי הגלם והמרכיבים הנדרשים להכנת מאכלים, מדפסות ליצירת איבריים ביולוגיים, מרקמות תא אנושי ועוד ועוד. 

את המודלים יוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות שונות ובהן תוכנות תיב"ם - תכנון בעזרת מחשב, סריקה ותוכנות לעיצוב משטחים אורגניים.  

הטכנולוגיות המשמשות בהדפסה והאובייקטים שיודפסו במדפסות הללו, מעוררים דאגה בקרב בעלי זכויות הקניין הרוחני מכל הקשת – זכויות יוצרים, מדגמים, סימני מסחר ופטנטים. 

כיצד יכולה להתבטא הפרת זכויות הקניין הרוחני?  

במהלך יצירת מוצר בהדפסה בתלת מימד, היצרן יכול להשתמש בשרטוט אשר מוגן בזכות יוצרים ולהפר זכות יוצרים או זכויות במדגם המגולמות באובייקט הסופי. למשל, יצרן ידפיס במדפסת תלת מימד דגם מועתק של תכשיט ממתכת יקרה, או דגם מועתק של כפכפי פלסטיק. 

דוגמא נוספת להפרת זכויות, הינה שילוב סימן מסחרי על גבי האובייקט המודפס - במידה שהאובייקט ייוצר על-בסיס שרטוט של דגם עליו מוטבע סימן מסחרי – האובייקט יודפס עם סימן המסחר וכך יפר סימן מסחרי. באופן דומה גם ניתן לגרום להפרה של פטנט - אם האובייקט המיוצר יעתיק אלמנט פונקציונלי, למשל, מסננת פלסטיק בעלת מבנה ייחודי מוגן בפטנט.   

קבצי ההדפסה של המודלים צפויים להציף את הרשת באמצעות אתרי שיתוף קבצים והגישה לכל משתמש שחפץ להעתיק דגם תהא קלה ומהירה. האם איכות ההדפסה ממודל מועתק תהא ברמה הדומה למקור?  – כנראה שלא, אך כמו במקרים השכיחים של צריכת חיקויים ומוצרים מזוייפים - על דרגת האיכות יהיו צרכנים אשר יהיו מוכנים להתפשר.  

נשאלת השאלה האם בעלי הזכויות יתבעו משתמשים ביתיים שייצרו אובייקטים מוגנים לשימוש אישי וביתי, או רק יצרנים אשר ייצרו עבור אחרים למטרות רווח. נזכיר כי דילמה דומה עמדה בפני ענף המוזיקה כשצצו אתרי שיתוף בקבצי מוזיקה. תחילה תבעו חברות ההקלטות גם משתמשים בודדים ששיכפלו ושיתפו קבצים ממחשבם הביתי, אך המשאבים שהוקצו לכך עלו על התועלת ולא השיגו הרתעה והפסקת התופעה.  כבכל תחום בו ההתפתחות הטכנולוגית עצומה ומהירה – החקיקה עדין אינה נותנת מענה והיא צפויה להתאים את עצמה תוך כדי תנועה.  

עד אשר החקיקה תדביק את פערי המציאות, מוצע לחברות לפעול לרישום זכויות הקניין הרוחני שלהן ולשלב במודלים העיסקיים שלהן פתרונות יצירתיים. כשם שהצרכן מוכן לשלם עתה מחיר סימלי עבור מוזיקה בסמארטפונים, חברות יכולות לשתף את הצרכנים ביצירה ולהציע קבצים להדפסת מוצריהם ברמה גבוהה בתשלום. כך יימצאו מודלים כלכליים לקבלת הכנסות מהדפסות בתלת-מימד והתמריץ לצרכן להפר זכויות קניין רוחני יקטן.