ראשי השפעת תנאי המכר ביבוא על סמכות השיפוט בישראל

השפעת תנאי המכר ביבוא על סמכות השיפוט בישראל

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n

\r\n\r\nביום 23.3.12 התקבלה החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה שקבעה כי יבואן אשר רכש טובין בתנאי C.I.F יוכל לתבוע את היצרן בישראל (14843-07-10 דבדוב – מסחר, ייבוא וייצוא בע"מ ואח' נ' Frisdranken Industrie).\r\nעובדות המקרה\r\nהתובע, יבואן משקאות אנרגיה, התקשר בהסכם עם הנתבע, יצרן הולנדי של משקאות אנרגיה. במסגרת הסכם זה, ניתנה ליבואן בלעדיות בשיווק המשקאות בישראל. לימים, קיבל התובע תלונות מלקוחות על פגמים במשקה האנרגיה, לרבות פגמים בריאותיים, ופגמים אלו לא אפשרו המשך שיווק המשקה. לאור האמור, הגיש היבואן תביעה כספית בשווי 1,866,146 יורו נגד היצרן ההולנדי, בגין הנזקים שנגרמו לו.\r\nהיות והנתבע לא הגיש כתב הגנה, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לטובת התובע על כל סכום התביעה. על פסק דין זה הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה. בבקשה זו טען, בין היתר, לאי קיומה של סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל בעניין הנדון.\r\nבבקשה זו, טען היצרן, בין היתר, כי אין בעובדה שהנזק התגלה בישראל בכדי להקנות סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל, שכן המעשה או המחדל בגינם הוגשה התביעה אירעו בהולנד, בזמן הייצור במפעלי היצרן.\r\nהחלטת בית המשפט\r\nבית המשפט קבע, כי היות ומדובר בעסקה בתנאי C.I.F, על הנתבע היה לספק את הטובין בנמל היעד, שהוא נמל חיפה. בנסיבות אלו, ההפרה, בחלקה, בוצעה בישראל, והאחריות בגין ההפרה הינה על הנתבעת.\r\nבית המשפט קבע, כי ההפרה המהותית התבצעה דווקא בנמל חיפה, בזמן בו קיבל התובע את הסחורה הפגומה במעמד המסירה של הסחורה, וגם אם ההפרה התרחשה גם במפעלי הנתבע בהולנד, הרי שמספיק שחלק מן ההפרה בוצע בשטח ישראל בכדי להקים סמכות שיפוט ישראלית בגין ההפרה.\r\nבית המשפט מציין, בין היתר, כי סמכות השיפוט קיימת גם מכיוון שמירב הראיות נמצאות בישראל וגם מכיוון שמירב הזיקות בתביעה יהיו לבית המשפט בישראל.\r\nבסופו של דבר, בית המשפט מבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כנגד הנתבע, אך סמכות השיפוט נותרת בעינה, והנתבע ההולנדי ייאלץ להגיש כתב הגנה בבית המשפט הישראלי ולקיים את המשפט בארץ.\r\nעל פניו, נראה כי פסיקתו של בית המשפט בעניין השפעת תנאי המכר על סמכות השיפוט – אינה מדוייקת. תנאי המכר קובעים מי מהצדדים ישא בעלויות ההובלה והביטוח, ובאיזה שלב עובר הסיכון בין הצדדים, כפי שמצוין בסעיף 4 למבוא לכללי האינקוטרמס:\r\n\r\n"כללי האינקוטרמס קובעים לאיזה צד לחוזה המכר החובה לערוך הסדרי הובלה או הסדרי ביטוח, כאשר המוכר מוסר את הטובין לקונה, ומהן העלויות שעליהן אחראי כל צד עבורם. אולם, כללי האינקוטרמס אינם אומרים דבר אודות המחיר שיש לשלם עבור הטובין או אופן התשלום. הם אף לא עוסקים בהעברת הבעלות על הטובין או בתוצאות של הפרת החוזה. נושאים אלה מטופלים, בדרך כלל, באמצעות תנאים מפורשים בחוזה המכר או באמצעות החוק החל על חוזה זה. הצדדים צריכים להיות מודעים שהחוק המקומי המחייב, יכול בצדק לבטל צדדים כלשהם בחוזה המכר, הכוללים את כלל האינקוטרם שנבחר".\r\n\r\nלאור האמור, ההסתמכות על תנאי עסקת המכר, כדי לקבוע את התוצאות של הפרת החוזה מצד המוכר, הינה בעייתית ומוטלת בספק.\r\n\r\n