ראשי פירסומים חיסוני קורונה והשפעתם על מקום העבודה

חיסוני קורונה והשפעתם על מקום העבודה

25 מרץ 2021
מאת: עורך דין רועי גוטמן

מדינת ישראל כמו מדינות רבות בעולם, מתמודדת מאז חודש דצמבר 2019 ועד היום עם מגפה כלל עולמית כתוצאה מהתפרצות והתפשטות של נגיף הקורונה. נכון להיום ומפרסומי משרד הבריאות נדבקו בנגיף מעל 810,000 אנשים בישראל, וכ-5,950 איש מתו מהנגיף. לאורך השנה האחרונה ועל-מנת להתמודד עם מניעת התפשטות המגיפה נדרשו רשויות השלטון בישראל לבצע צעדים חריגים, אשר בימים כתיקונם נראים כמשהו רחוק שנות אור מאיתנו, אך כורח המציאות חייב אותם ובכלל זאת: הטלת מגבלות תנועה חמורות על כלל אוכלוסיית המדינה או על חלקים רחבים ממנה, הגבלת כניסת אנשים ממדינות אחרות, הטלת חובת בידוד, הגבלות על המסחר, סגירת מקומות מסחר ועוד.

לאחר השלמת פיתוחו ואישורו לשימוש בישראל של חיסון יעיל ובטוח לנגיף, החל בסוף חודש דצמבר 2020 מבצע חיסונים בישראל. נכון להיום, אנו נמצאים במצב בו עומדת לכל אזרח מעל גיל 16 האפשרות להתחסן בפני הנגיף. כך גם, המדינה הוציאה "תו ירוק" ואפשרה רק לבעלי תעודת מתחסן/מחלים להשתתף באירועים מסוימים ולהיכנס למקומות מסוימים. יחד עם זאת, אין חובת חיסון במדינה ולא ניתן להכריח אף אדם להתחסן.

העובדה שקיימים כיום חיסונים מעלה לסדר היום גם שאלות רבות הנוגעות למקומות עבודה, ובפרט האם מעסיק יכול למנוע כניסת עובד שטרם התחסן מפני נגיף הקורונה (ואינו מחזיק תעודת מחלים), למקום העבודה, במקרה בו העובד מסרב להציג תוצאות בדיקת קורונה שלילית בתדירות תכופה (כל מספר ימים).

סוגיה זו מעוררת שאלות מורכבות מבחינת האיזון הראוי בין זכויות שונות ואף חובות שחלות על מעסיק ביחס לעובדיו במקום העבודה. כך למשל, מחד, עומדות לעובד הזכות לפרטיות (אי מסירת מידע רפואי חסוי) ולאוטונומיה על גופו (בדיקה קורונה היא פולשנית), כמו גם הזכות לחופש העיסוק (מניעת כניסה למקום העבודה יש בה פגיעה בחופש העיסוק המוגן בחוק יסוד, ולא ניתן לפגוע בזכות זו אלא בתנאים הקבועים בחוק היסוד). עוד טענה שעשויה לעלות בהקשר זה, היא כי ישנו הסדר חקיקתי נכון להיום המסדיר את כניסת עובדים למקום העבודה בעמידה ב"תו הסגול" והסדר זה לא דורש חיסון או הצגת בדיקת קורונה, כך שכל עוד לא תוקנה החקיקה אין מעסיק יכול לפעול בניגוד לה. מנגד, עומדות זכויותיו של המעסיק ואף חובותיו לשמור על סביבה בטוחה ומוגנת לכלל העובדים והבאים בשעריו, וכן עומד מנגד ערך החיים של יתר העובדים במקום העבודה. כמו כן, למעסיק יש אף פררוגטיבה ניהולית לקבוע תנאים לכניסה בשעריו על-מנת לשמור על סביבת עבודה בטוחה, ובכלל זאת עריכת בדיקה רפואית ככל שנדרשת, וכן עומדת לו זכותו הקניינית במקום העבודה המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ההתנגשות בין הזכויות והחובות השונות הגיעה לאחרונה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בפרשת סיגל אבישי (סע"ש 42405-12-21). באותו המקרה המועצה המקומית כוכב יאיר מנעה מן העובדת, סייעת ומשלבת ילדים בבית ספר, להיכנס לחצרי בית הספר וללמד, אלא בכפוף להצגת בדיקת קורונה שלילית פעם בשבוע (מאחר והיא אינה מחוסנת). העובדת פנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני לבטל את החלטת המועצה המקומית בטענה שאינה חוקית.

בית הדין בהחלטתו בימים אלה דחה את הבקשה של העובדת. בית הדין סבר כי ראוי שנושא זה יוסדר בחקיקה מסודרת לצורך בהירות ואחידות ואף פנה לגורמים האמונים על חקיקה לעשות כן, אך מאחר ובשלב זה אין חקיקה הוא נדרש לעשות איזון בין הזכויות השונות. במסגרת האיזון, קבע בית הדין כי זכותה של הסייעת לכבוד ולפרטיות אינה גוברת על זכותם לחיים של התלמידים, ההורים וכלל הצוות הבית ספרי וכן על זכותה וחובתה של המועצה להגן על אלו. בית הדין קבע כי מאזן הנוחות נוטה בשלב זה לכיוונה של המועצה ושל האינטרס הציבורי, בשים לב למידע הקיים כיום בקשר עם יעילות החיסון במניעת הדבקה ולאחר שקילת הנזק הברור והמיידי שעלול להיגרם לתלמידים – ילדים בעלי צרכים מיוחדים שאין ביכולתם אף לשמור על הגבלות הריחוק החברתי – ולצדדים שלישיים רבים ובכללם הורים ואנשי צוות בית הספר, לו חלילה יידבקו. מנגד, הפגיעה בסייעת, הכרוכה בביצוע בדיקת קורונה, אומנם לא נעימה, אך היא פגיעה על הצד הנמוך וכך גם הפגיעה בפרטיות שתיגרם לה בעדכון בדבר מצבה הרפואי. בית הדין קבע כי דרישת המועצה לפיה עובדים יציגו תעודת מתחסן או בדיקת קורונה שלילית פעם בשבוע, אינה בלתי סבירה בנסיבות העניין.

יצוין, כי ההחלטה ניתנה במסגרת הליך זמני בבית הדין האזורי לעבודה, תוך גם התייחסות למאפיינים ייחודיים של מקום העבודה הספציפי – בית ספר – אך היא בהחלט נותנת השקפה משפטית לסוגיה חשובה ועקרונית זו, ועשויה לתמוך בנסיבות המתאימות בדרישת הצגת בדיקת קורונה שלילית בתדירות גבוהה כתנאי לכניסה לחצרי המעסיק ואף נקיטת סנקציות משמעתיות על-ידי מעסיק לגבי עובד שמסרב לעשות כן.

חשוב לציין, כי בשל תקדימיות הסוגייה שבבסיס ההחלטה, ייתכן ואף תוגש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.

עוד נציין, כי מחלקת דיני עבודה של משרדנו ביחד עם ד"ר מתן גוטמן הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ בסוגיה עקרונית זו ביחס לעובדי הוראה (העתירה קיבלה תהודה תקשורתית רבה תחת הכינוי "בג"ץ ההורים"). העתירה הוגשה בשם עשרות הורים של ילדים במערכת החינוך במקומות רבים בארץ. במסגרת העתירה התבקש בג"ץ להורות לגופי הממשלה הרלבנטיים לשנות את המדיניות הקיימות, ולקבוע מגבלות כניסה למוסדות לימוד, לפיהן תותר כניסה של עובדים בתנאי שהם בעלי תעודת התחסנות או תעודת החלמה או אישור על תוצאה שלילית של בדיקת קורונה שנערכה ב-72 השעות האחרונות לכניסתם, כל זאת תוך הקמת מערך מסודר, מנוטר, מפוקח ויעיל, לשם ביצוע בדיקות אלה. עתירה זו עומדת ותלויה בשלב זה בפני בג"ץ.

אשר לעמדתנו בסוגיה האם ניתן למנוע מעובד אשר אינו מחוסן להיכנס למקום העבודה כל עוד לא הציג בדיקת קורונה שלילית מדי מספר ימים, נבהיר כי לטעמנו כל עוד אין חקיקה סדורה בעניין, כל מקרה צריך להיבחן לגופו על בסיס כלים מידתיים וסבירים. כך יש לבחון האם קיימות חלופות פוגעניות פחות מהדרישה לבדיקת קורונה (למשל אפשרות עבודה מהבית או לאפשר לעובד לבצע את תפקידו במקום מבודד ללא קרבה לעובדים/קהל או להציע תפקיד חלופי שלא דורש קרבה לעובדים/קהל). רק כאשר חלופות אחרות פוגעניות פחות אינן ישימות והעובד נדרש לבצע את עבודתו בחצרי המעסיק בקרבת עובדים או קהל, והוא מסרב לעבור בדיקת קורונה בתדירות גבוהה, יש לבחון על בסיס מכלול הנסיבות ובאיזונים הראויים האם יש מקום למנוע מן העובד להיכנס למקום העבודה ואף לנקוט סנקציות משמעתיות כלפיו, לא לפני שכמובן עמדתו תשמע בעניין.

נסכם ונאמר כי אנו מצויים בתקופה חריגה וקיצונית, כאשר מעסיקים נדרשים לפעול בתנאי חוסר וודאות משפטית תוך עריכת איזונים בין זכויות שונות של עובדים ושל מקום העבודה. לפיכך ולנוכח ההשלכות של החלטות אלה על זכויות העובדים, עצתנו היא לנהוג בזהירות ותוך הפעלת שיקול דעת בכלים סבירים ומידתיים.

_____________________________________________________________________________
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

בכל שאלה או הבהרה בקשר לאמור במזכר זה, או בכל מקרה שיש צורך בייעוץ פרטני, אל תהססו ליצור קשר עם עו"ד רועי גוטמן, שותף, ראש מחלקת דיני עבודה: roeyg@ems-legal.com או בנייד 0528900529