ראשי פירסומים ביהמ"ש הכשיר את מנגנון הפדיון המוקדם המותנה של אגרות חוב

ביהמ"ש הכשיר את מנגנון הפדיון המוקדם המותנה של אגרות חוב

בפסק-דין תקדימי בו זכה לקוח משרדנו, שיוצג על ידי עורכי הדין רפאל ליבא ויוחאי שלף ושניתן ביום 2.9.21 על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"צ 35297-08-19 פרוקסימה נגד מגדלי הים התיכון), קבעה כבוד השופטת רות רונן כי מנגנון הפדיון המוקדם המותנה, לפיו פועלות עשרות חברות ציבוריות במשק הישראלי במהלך השנים האחרונות – הינו לגיטימי והולם את הוראות שטרי הנאמנות של אגרות החוב והדין.

סיפור המעשה החל כאשר בית ההשקעות פרוקסימה ניהול השקעות בע"מ, הגיש בקשה לאשר תביעה כייצוגית כנגד מגדלי הים התיכון בע"מ, המיוצגת ע"י משרדנו. לטענת פרוקסימה, מגדלי הים התיכון הודיעה בחודש יוני 2019 כי היא תבצע פירעון מוקדם של אגרות חוב (סדרה ב') רק בתנאי שהיא תצליח להשלים הנפקת אגרות חוב מסדרה חדשה, שהתמורה מהן, תשמש אותה לפרעון אגרות החוב הישנות. מגדלי הים התיכון הודיעה כי אין ודאות כי אכן תבוצע הנפקה נוספת של סדרת אגרות חוב חדשה. בחודש יולי 2019 הודיעה מגדלי הים התיכון כי ההנפקה של אגרות החוב מהסדרה החדשה הצליחה, כלומר כי התנאי המתלה התמלא, וכי בכוונתה לפרוע את אגרות החוב מהסדרה הישנה.

לטענת פרוקסימה, שטר הנאמנות של אגרות החוב הישנות לא כלל אפשרות לערוך פדיון מוקדם מותנה (להבדיל מהזכות לבצע פדיון מוקדם רגיל ובלתי מותנה) ומשכך, לטענתה, התמורה שאמור לקבל ציבור בעלי אגרות החוב הישנות צריכה להיות מחושבת בהתאם לשווי השוק של אגרות החוב הישנות במועד בו הודיעה מגדלי הים התיכון על התקיימות התנאי המתלה (יולי 2019) ולא לפי שווי השוק של אגרות החוב הישנות במועד בו הודיעה מגדלי הים התיכון לראשונה על הפדיון המוקדם המותנה (יוני 2019), שכן זהו המועד בו דבר הפדיון המוקדם היה וודאי ומוחלט מבחינת המשקיעים ולא מותנה. לטענת פרוקסימה, חישוב התמורה כאמור היה מקנה לציבור בעלי אגרות החוב זכאות להשבה כספית בסך כולל של קרוב לשלושה מיליון ₪.

בפסק-דינה המנומק של השופטת רות רונן, היא דחתה את בקשת פרוקסימה לאישור התביעה כייצוגית תוך שהיא קובעת בין היתר כי לחברה הציבורית נדרשת ודאות ביחס לסכום שיהיה עליה לשלם למחזיקי אגרות החוב במועד בו היא מודיעה על כוונתה לבצע פירעון מוקדם מותנה, כדי שהיא תוכל לשקול האם המהלך של הפירעון המוקדם המותנה והנפקת החוב החדש, הוא יעיל מבחינה עסקית.

השופטת הפנתה לעשרות מקרים של חברות ציבוריות שהתנו את הפירעון המוקדם של אגרות החוב שלהן בתנאי מתלה, במהלך השנתיים שלפני הגשת התובענה; וקבעה כי ניתן ללמוד מכך על פרקטיקה נוהגת בשוק וכי יש לפרש את הוראות שטר הנאמנות במקרה דנן, בהתאם לנוהג זה.

עוד קבעה השופטת, כי קבלת עמדתה של פרוקסימה, עלולה לפתוח פתח למניפולציות במחיר אגרות החוב במהלך התקופה שלפני התקיימות התנאי המתלה – בה השוק מודע לאפשרות של פירעון מוקדם. מניפולציות אלו עלולות לסכל את ההנחה לפיה מחיר השוק הממוצע של אגרות החוב אכן משקף את שווין האמיתי ולגרום למעורבות של אינטרסים זרים.

הנה כי כן, מנגנון הפדיון המוקדם המותנה של אגרות חוב זכה כעת להכרה וקיבל – לראשונה – גושפנקא של בית המשפט שבחן באופן תקדימי את הסוגיה.

*האמור לעיל ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
*בכל שאלה או הבהרה בקשר לאמור או בכל מקרה שיש צורך בייעוץ פרטני, אנא אל תהססו ליצור קשר עם מחלקת הליטיגציה במשרדנו.